עדין, אירוני, אינטליגנטי, נוגע ללב, מצחיק ומוכשר להפליא - כך יודעים המעריצים של וודי אלן. למרות הכל, הבמאי, התסריטאי והשחקן הזה מצלם בהתמדה תמונה בשנה, וכמעט כולם הופכים לאירוע בעולם הקולנוע. על אילו סרטים של וודי אלן זה הגיוני לשים לב במיוחד, לחומר שלהלן.

ביוגרפיה קטנה של וודי אלן

שמו המקורי של הבמאי הוא אלן סטיוארט קוניגסברג. הוא נולד למשפחת מהגרים, בניו יורק, בשנת 1935. אבות אבותיו הגיעו לארצות הברית מליטא, ובצד האימהי - מאוסטריה.

עוד בבית הספר הרגיש אלן סטיוארט הצעיר מתנה ספרותית והחל לנסות את כוח עטו. רשימותיו ההומוריסטיות בעיתון בית הספר הצליחו והפכו למקור הכנסה ראשון עבור המאסטר העתידי. זה כשאלן סטיוארט מקבל שם אחר - הייווד אלן (הייווד אלן). ממנו יוצא שם הבדוי וודי אלן (וודי אלן).

עם לימודים נוספים לאחר הלימודים, אלן לא הסתדר, והוא התפרנס מכתיבת סקיצות ותסריטים לפי סדר, בדיה עבור השבועון בניו יורק. במקביל, הוא הבזיק בתוכניות טלוויזיה הומוריסטיות שונות בתפקיד "הבוטנאיסט הנוירוטי" המגוחך. הופעת הבכורה שלו לסרט המשחק התקיימה בשנת 1965 בקומדיה של קלייב דונר "מה חדש, כוס?"

עם זאת, אלן מתפרסם באמת שנה לאחר מכן, כשהוא מכריז על עצמו כמחזאי במחזה "אל תשתה את המים האלה". באותה שנה הוא מנסה את עצמו לא רק כתסריטאי, מחזאי ושחקן, אלא גם בקונסולה של הבמאי, כשהוא מסיר את קלטת הקומדיה המרגלת "מה קרה, חבצלת נמר?" החל מרגע זה, הקולנוע של וודי אלן צומח כמו כדור שלג, וכבר בשנת 1977 הבמאי הופך לבעלים של כמה פרסי אוסקר.

לרוע המזל, חייו האישיים אינם מצליחים בשום דרך כמו הקריירה המקצועית שלו. קטלני מבחינתו הוא נישואים לא רשמיים עם השחקנית והדוגמנית לשעבר מיה פרו. בשלב זה היו לוודי אלן שתי גירושים, ומיה נישאו נישואים לא מוצלחים. לבני הזוג היו שלושה משלהם ושני ילדים מאומצים. בין האחרונים הייתה הילדה הקוריאנית סונג-יי. מערכת היחסים שתריסר השנים האחרונות בין אלן לפרו הסתיימה בשנת 1992 בשערוריה אדירה וההאשמות על התעללות מינית בבתה השנייה של מיה, דילן הצעירה.

חקירה בנסיבות אלה נערכה על ידי שתי מרפאות עצמאיות - מרווחת הילד של ניו יורק ומרפאת התעללות מינית בילדים. כתוצאה מכך, וודי אלן זוכה. ובשנת 1997 התחתן עם סונג-יי, עמו הוא חי באושר מאז ועד היום.

רשימת הסרטים הטובים ביותר של הבמאי

הכנת רשימה של מיטב סרטי וודי אלן היא עסק קשה. כמעט כל ציוריו, החל מהיצירה האגדית "אנני הול" בשנת 1977, יכולים להיקרא יצירות מופת של "קולנוע הסופר". בסביבה קולנועית נקרא אלן מייסד מגמה שלמה - קומדיה אינטלקטואלית. מצד אחד, סרטיו נוגעים בנושאים פסיכולוגיים וחברתיים מורכבים מאוד. מצד שני, אפילו דרך העלילה הרצינית ביותר, נראה בהם חיוך אירוני.

בדירוגים שונים, הבאים נקראים לרוב בין הסרטים הטובים ביותר של הבמאי.

"אנני הול" (1977).

הקומדיה הרומנטית הזו הייתה נקודת מפנה עבור אלן עצמו. היה בכך שהסגנון הייחודי של הבמאי "עבר", שהצליח לשלב דרמה נפשית והומור עדין. העלילה מתמקדת בעליות ובירידות הקשות של סטנדאפיסט בעל נטיות פרנואידיות וזמרת צעירה. בכיכובו של אלן ירה בעצמו ודיאן קיטון אהובתו אז. הסרט כה מלא בשנינות והרבה אזכורים תרבותיים, עד כי מבקרי קולנוע מפורסמים רבים מכנים אותו ציור בעל משמעות היסטורית ואסתטית רבה.

"חנה ואחיותיה" (1986).

רבים מגלים במלודרמה זו משהו של צ'כוב מבחינת רגשות ויחסים מוגברים. ישנן שלוש אחיות במרכז מנהטן. בעלה של אחת מהן מכור לפתע לאחות אחרת, וסביב זה בונה אלן סיפור אקסצנטרי ומקסים מאוד החושף היבטים שונים בחיי האינטליגנציה הניו יורקית. צוות השחקנים המעורב בסרט מככב באמת - למעט אלן עצמו, אלה דיאן קיטון, ומייקל קיין, וברברה הרשי, ודיאן אוסט המיתולוגית.

פשעים והתנהגות בלתי הולמת (1989).

זיכרון מאוד סקרן של הרומן הגאון הרוסי "פשע ועונש". סיפור קשה ואכזרי במיוחד בשאלה האם ניתן להמשיך בחיים נורמליים על ידי ביצוע רצח. לדברי דוסטויבסקי, זה בלתי אפשרי. וודי אלן חוקר את החברה האמריקאית המודרנית ועונה: כמה שיותר. אדם מצליח, רופא עיניים בעזרת רוצח, הורג פילגש שמאיימת לחשוף את יחסיהם לאשתו ולהרוס את חייו היפים והנוחים. ומוצא דרכים להשלים עם מצפונו. ליפול על ברכיו ולחזור בתשובה "הרגתי" הוא לחלוטין לא מתכוון.

צללים וערפל (1991).

Noir מותחן קודר, מיוצר בפורמט שחור לבן. ויגילנטה, עוקבים, זונות, ליצנים, בולעים, מחפש אחר מניאק הרוצח, מראות, נפיחות עשן - וכל זה בתפאורה המעורפלת והמסוגננת במכוון של עיירה אמריקאית קטנה. צוות השחקנים הוא מדהים: ג'ון מלקוביץ ', ג'ודי פוסטר, מדונה, מיה פארו, ג'ון קוסאק. וודי אלן בתפקיד הראשי.

"בעלים ונשים" (1992).

האדון עצמו מחשיב את הסרט הזה כאחד הטובים ביותר. זה צולם בסגנון שמחקה בעדינות ובלתי חדירה את המוקיימנטרי, עם תוספות לראיון ומסגרות "ארוכות" ללא הדבקה להרכבה. שני זוגות הם חברים של משפחות כבר שנים רבות, אך לפתע אחד מהם מתפרק.באופן מפתיע, אירוע זה בא לידי ביטוי במשפחה השנייה, בה מחמירות סתירות וסכסוכים ארוכי טווח. לאחר שהוביל את גיבוריו במעגל, אלן מוביל אותם לנקודת המוצא, אך עם הסימן ההפוך.

הרצח המיסטורי במנהטן (1993).

בתמונה זו וודי אלן שוב נותן אוורור לטבעו ההומוריסטי השחור. העלילה נסבה סביב מותה הפתאומי של זקנה - שכנה של זוג משגשג לחלוטין. כשהוא מציין כי בעל המנוח אינו עצוב מדי מהאירוע, הזוג חושד בו ברצח ומתחיל בחקירתו האישית. המשחק של מבוגרים בסיפור בלשי עשוי להפוך לקומי מאוד. אבל כאן יש הומור תאגידי, "אלן" - עם בדיחות מיוחדות למלומדים ("כשאני מקשיב לווגנר יותר מדי זמן, אני רוצה לתפוס את פולין") והרבה אזכורים פוסט-מודרניים.

נקודת התאמה (2005).

לאחר פרסום התמונה הזו נאנחו כמה מבקרים: "הזקן חוזר על עצמו." ואכן, ב- Match Point, אלן שוב מתייחס לנושא המכוסה בפשעים ועבירות. כאן היא נחשפת באמצעות דמותו של צעיר עני, טניסאי לשעבר, המבקש להשיג דריסת רגל בחברתם של אריסטוקרטים בריטים. הכל משמש - צביעות, שפשוף באמון, נישואי נוחות. המקרה מסובך מתשוקה מינית עוצמתית "בצד" ובגידה. התוצאה היא תגמול מדמם נגד פילגש ושכנתה הקשישה, שנעשתה כ"קריצה "נוספת לדוסטויבסקי. צוות שחקנים - ג'ונתן רייס, סקרלט ג'והנסון, אמילי מורטימר, מוטי גוד.

חצות בפריס (2011).

אחת העבודות הטובות ביותר של אלן בשנים האחרונות עם רכבת מרשימה של פרסים בינלאומיים. הגדרת הז'אנר שלה קשה. נראה שהמאסטר מסרב לציית למיינסטרים ויוצר תערובת חופשית לחלוטין של קומדיה, מלודרמה, פנטזיה ופוסט מודרני. זוג אמריקני מגיע לירח דבש בפריס. הבעל הצעיר הוא רומנטיקן השראה, ואשתו אמריקאית-פרגמטית. לאחר שנמלטה לערב ממעגל של שזירות קפה אינסופיות, בוטיקים ואטרקציות תיירותיות, בעלה מסתובב לבד בלילה בפריס בלילה ונופל לפתע לעבר.

לאחרונה וודי אלן עובד רבות באירופה, שם נראה שהוא פותח "נשימה" שנייה. כל הסרטים מתקופה זו מקוריים, מלאים בתתי-משנה, משמעויות נסתרות ומשחק אינטלקטואלי.

סרטים שבהם וודי אלן משמש כתסריטאי

וודי אלן כותב תסריטים לכל סרטיו. הוא מצביע על יצירות ספרותיות מגיל צעיר, ולכן כל הציורים שלו הם "ספרותיים" בחלקם, מלאים בזיכרונות ודרמה תיאטרלית ספציפית.

לא פעם הקלטות של אלן קיבלו פרסים יוקרתיים על התסריט הטוב ביותר.

עבודתו לסרטים הבאים צוינה במיוחד:

  • האוסקר - "אנני הול" ו"חנה ואחיותיה ";
  • פרסי BAFTA בריטיים - "אנני הול", "מנהטן", "חנה ואחיותיה", "ברודווי דני רוז", "ורד סגול של קהיר", "בעלים ונשים".
  • פרסי גלובוס הזהב - ורד סגול של קהיר, חצות בפריז, וויצ'ה כריסטינה ברצלונה.

תסריטים של אלן לסרטים פנים, זליג, פשעים והתנהגות בלתי הולמת, ימי רדיו ומיט פוינט היו מועמדים לפרסים יוקרתיים שונים.

באילו סרטים שיחק וודי אלן

אלן אוהב את מקצוע המשחק, משחק בפרויקטים שלו הרבה ובהנאה, לרוב כותב לעצמו תפקידים בתסריט.

אתה יכול לראות את המאסטר בסרטים רבים:

  • בצעירותו שיחק בסרטים "ישנים", "אנני הול", "מנהטן".
  • לאחר שנכנס לגיל העמידה הידוע לשמצה, הוא כיכב ב"זיכרונות של סטרדאוסט "," זליג "," חנה ואחיותיה. "
  • ב"פשעים ועבירות ", לאחר שחצה את אבן הדרך של חמישים שנה, הוא גילם במאי דוקומנטרי.
  • ב"בעלים ורעיות "יש לו את תפקידו של סופר-פרופסור מבוגר, מבולבל מהקסם של סטודנט צעיר, אך ברגע האחרון עמד בפיתוי.
  • בשנות ה -90 אלן מראה את עצמו טוב מאוד בתפקידים שונים מאוד ב- Shadows and Fogs, Mysterious Murder in Manhattan.
  • בשנות האלפיים, כבר זקן, הוא משחק בסרטים "הונאים קטנים", "משהו אחר", "סנסציות", "הרפתקאות רומיות".

מדי פעם וודי אלן משמש כשחקן בסרטי אנשים אחרים: למשל ביצירת הבימוי של הבכורה של הצרפתייה סופי לילוש "פריז-מנהטן" (2012).

פרוייקטים קולנוענים חדשים

למרות גילו הניכר (82 שנים), וודי אלן עובד אנרגטי, אסרטיבי ולא מאבד השראה. רק בשנת 2016 הוא הצליח לשחרר שני פרויקטים - תמונה באורך מלא "חיים גבוהים"הוצג בפסטיבל קאן ובמיני סדרות "המשבר בשש סצינות". פורמט הסדרה של אלן, ככל הנראה, "לא היה כשיר", והדירוג של הסרט הזה היה נמוך. עם זאת, יציאתו מוכיחה כי המאסטר עדיין מוכן לניסויים.

הדרמה של וודי אלן שוחררה בשנת 2017 גלגל הניסים עם קייט ווינסלט וג'יימס בלושי. עבור ווינסלט העבודה בקלטת זו היוותה פריצת דרך והביאה ניצחון בקטגוריה "שחקנית השנה" בפסטיבל הקולנוע ההוליוודי. וגם בשנת 2017 ו -2018, עבודת הצלם של ויטוריו סטורארו הוענקה בפרסים, והעניקה ליצירת המופת הבאה של אלן מגוון ויזואלי מפואר.

הסרט האחרון של וודי אלן "יום גשום בניו יורק" (2018) הוא קומדיה רומנטית עם צוות שחקנים חזק: ג'וד לאו, אל פנינג, רבקה הול. המצלמה מפוקדת שוב על ידי ויטוריו סטורארו, ומבטיחה לצופה הנאה אסתטית.

למרבה הצער, מערבולת של שערוריות מיניות מסתובבת לאחרונה בשמו של וודי אלן, שיזמה התנועה החברתית #MeToo, שקלקלה את המוניטין והקריירה של כוכבי קולנוע רבים. שחקנים שעוסקים ב"יום הגשום "בניו יורק כבר הצטערו בפומבי על הסכמתם לעבוד עם אלן.

יש לקוות שלמרות הלחץ, הסרט עדיין ישוחרר על גבי מסכים רחבים. ושמו של וודי אלן כבר יישאר כתוב באותיות זהב בתולדות הקולנוע העולמי.