בגיל 20 רבים מאמינים כי הבגרות האמיתית תגיע רק עד גיל 30. אולם כאשר אנשים אלו חוגגים את יום הולדתם השלושים, הם ממשיכים להאמין בכנות ששום דבר לא השתנה בעשר השנים האחרונות. אנחנו לא מתווכחים - בגיל 30 אדם עדיין מלא כוח, אנרגיה והתלהבות, ומאפשר לך לשנות את העולם סביבך. אך עדיין בגיל זה, רבים ממשיכים להתחייב טעויות בלתי נסלחות. אצלם, עד גיל 40, חשבונות חיים עם עניין רציני.

קחו בחשבון כמה מההחמצות הללו, הנפוצות ביותר בקרב ילדים בני שלושים. בטח כל אחת מהרשימה הבאה תוכל למצוא משהו משלהן. אז, הסיכוי להשתנות לטובה יהיה גבוה יותר.

שינויים בחיים הדרמטיים

אם בגיל 20 שנים אדם מסתכל בעיקר על סיכויי החיים שלו, ואינו ממהר במיוחד לחייב את עצמו עם התחייבויות, הרי שעד גיל 30 המצב מעט משתנה. לדוגמה, חלק מהנשים בגיל זה מוכנות להתחתן עם כל אחד, רק כדי להיפטר מלחץ החברה. שאלות אינסופיות של הורים, חברים ועמיתים על נישואין, הזמנות לחתונה ו"נכדים "משתנות. כתוצאה מכך, הצעירה מתכופפת, ומחברת את חייה עם כל אחד.על מה, כמובן, היא תתחרט במרירות אחרי זמן קצר.

החלטות חסרות מחשבה בעוד 30 שנה מביאות לתוצאות בלתי צפויות

גישה הגיונית נראית קצת אחרת: "אני אוהבת את האדם הזה (אני אוהבת את העבודה הזו, אני משוגעת על העיר הזו), ולכן אני אחבר את החיים אליו."זה או זה שחושב ככה בגיל 30: "הזמן נמשך, אבל עדיין לא התחתנתי (לא ילדתי ​​ילדים, לא הקמתי קריירה מסחררת," מסתכן בביצוע טעויות חמורות.

בילוי חסר מטרה (ומזיק)

בגיל 20 היה פשוט יחסית להשתפר ולרדת במשקל. עד גיל 30, חילוף החומרים מאט בהדרגה. אם לפני עשר שנים היה קל להיפטר מהצדדים הנפולים, אז בגיל 30 תצטרך להתאמץ הרבה יותר. ובריאות בגיל זה יכולה לתת את התקלות הראשונות. תזונה שגויה של היום מחר עלולה להוביל למשקל עודף ולהופעת מחלות.

בגיל 30, להיפטר מכמה קילוגרמים מיותרים זה הרבה יותר קשה מאשר בגיל 20

אבל לא רק זה רצוף סופי שבוע וערבים, אותם מבלה בן השלושים בחברת הטלוויזיה והפיצה השומנית. הפסדים זמניים בלתי הפיכים יובילו לכך שבעוד 40 שנה יחמיצו הרבה הזדמנויות. הפיצוי שלהם יהיה קשה ביותר. ספרים שלא נקראו, שפה זרה שלא נלמדה וקידום לא מוצלח - בגיל 40 תצטרך לנגוס במרפקים בגלל העובדה שבגיל 30 לא היה כוח רצון להכחיש את עצמך עצלנות.

טעויות של 30 שנה, עבורן אתה צריך לשלם 40
המוח של אדם שמבלה יותר מדי זמן ברשתות החברתיות נגמל מלחץ אינטלקטואלי

זה כולל גם את המקרים שבהם אדם מבלה שעות ואפילו ימים ברשתות החברתיות. על פי מחקר אחד, כ 27% מהצעירים מתחת לגיל 25 מבלים 5 שעות ברשתות החברתיות מדי יום. בהדרגה, מוחו של אדם שמבלה זמן רב ברשתות החברתיות נגמל מתפיסה איכותית של מידע. לסיכום, ניתן לומר: על תלות זו עליכם לשלם לא רק עבור הזמן שאבד לנצח, אלא גם עבור הידרדרות היכולות הנפשיות.

פחד מהתחלות חדשות

30 שנה הוא הגיל בו אתה צריך לומר לעצמך: "אם לא עכשיו, אז מתי?" כדי לא לפגוש 40 שנה כמפסיד, בגיל שלושים חשוב ללמוד לצאת מאזור הנוחות. אם זה לא ייעשה, בעתיד תצטרך להסתפק בתוצאות הבינוניות ביותר.

30 שנה זה זמן נהדר לגלות כיווני חיים חדשים

לכן בן שלושים הוא חשוב ביותר להתנסות, לנסות דברים חדשים, לבטל כל חשש. כמובן, אל תשכחו מהערכה אובייקטיבית של המציאות. אך הזמן פועל במהירות רבה. ואם היום אתה לא מנסה את עצמך במקצוע חדש, או אם אתה דוחה לעבור למקום מגורים חדש בתיבה הארוכה - מחר ייתכן שיהיה מאוחר מדי לשנות משהו.

קעקוע מצחיק שנעשה בהשפעת דחף רגעי

קעקועים הם אמנות אמיתית. ולפני שאתה מיישם תמונות על גופך, עליך לשקול היטב את נחיצותו. האם אתה באמת רוצה לראות את הממה הזו על האמה שלך בעוד 10 שנים? או למשל שמו של המאהב הנוכחי? מה אם אתה צריך להיפרד?

"מדוד שבע פעמים, חתוך פעם אחת" - זו הגישה שעליכם לנהוג ביחס לקעקועים. אחרי הכל, מחר יתכן רצון להיפטר לצמיתות ממה שנראה כה חשוב היום

כמובן שתמיד ניתן יהיה להוסיף את המילה "שוטה" לשם "וניה". אך האם תהיה זו כתובת שתתאים לגישה שלך גם ב- 40 וגם ב- 50?

היעדר "כרית אוויר" כספית

האם אתה עדיין צעיר ומלא אנרגיה? מרגיש טוב יותר מגיל 20? האם יש לך הכנסה קבועה, והעתיד מוצג בצבעי הקשת? ובכן, אתה יכול רק לקנא. אולם בעניין זה, אופטימיות מופרזת יכולה להפוך למסוכנת יותר.

הבריאות נוטה להתמוטט; בעלים ורעיות - ללכת לבני זוג צעירים יותר, או להשליך הפתעות "נעימות" אחרות; והכנסה קבועה ברגע הכי לא משתנה יכולה להיות יציבה.

כדי לא לנגוס במרפקים בגיל 40 ואילך, עליכם לדאוג לרווחתכם הכלכלית כעת - גם אם עכשיו שום דבר לא מביא צרות.

הרצון להצעיר בכל דרך

נשים, בגיל 30, עושות הכל כדי להראות כאילו הן בגיל 16, עושות טעות מסוכנת. אחרי הכל, אי אפשר להחזיר בדיוק את אותה המראה שהיה בעבר. אינספור טיפולי יופי רק מביאים לכך המראה מאבד יותר ויותר את טבעיותו, הופך לבובה.

אל תלכו רחוק מדי בעוד 30 שנה עם פרוצדורות קוסמטיות - אחרת 40 מבטים ייקבעו קווי מתאר לא טבעיים

כמובן שאיש לא אוסר לטפל בעצמך ולעקוב אחר עקרונות התזונה הבריאה. אבל אם תנסו למחוק את השביל של כל שנה שחלפה - בגיל 40 זה באופן בלתי נמנע ישפיע על המראה הוא רחוק מהטוב ביותר.

ניסיונות להישאר "נער נצחי"

אנשים שגם בגיל 30 לא לוקחים אחריות, מתנגדים לעצמם לחברה בכל דבר, דוחים ערכים מקובלים, ומשלמים בהמשך ביוקר עבור האינפנטיליזם שלהם.

אי אפשר להישאר "נער מתמיד" כל חיי. עליכם להיפטר מחוסר האחריות ככל שיפה מוקדם יותר

עדיין נער עד אחרית הימים עדיין לא עובד. וקשיי החיים האמיתיים יכולים לחכות ברגע הכי לא צפוי. לפיכך, ככל שגבר בן שלושים נפטר מהתינוקות מהר יותר, כך דרכו לאושר הופכת קצרה יותר.

עבודה שנאה

הבעיה של שנות העשרים היא שהם נאלצים לבלות בני נוער יקר בעבודה למען בלאי לצורך עשיית כסף. אך עד גיל 30 אדם צריך להחליט על התחום עבודה שתביא לו סיפוק רוחני.

המשך לעבוד בעבודה לא אהובה זה לא רעיון טוב עבור ילדים בני שלושים

אם זה לא יקרה, ואתה ממשיך לאבד זמן בעבודתך הלא אהובה, בעוד 40 שנה תצטרך להתחרט ברצינות רבה. אחרי הכל, אף אחד לא יפצה על הזמן האבוד. וכדי לשנות קריירה לאורך השנים מסיבות אובייקטיביות זה הופך להיות קשה יותר ויותר.

לבזבז כסף לא על רשמים, אלא על רכישות

נראה לאנשים שהדברים יכולים לגרום להם אושר. הם משאירים את מרבית הכסף שנצבר בדגמי האייפון האחרונים ובמכוניות זרות חדשות לגמרי.

בגיל שלושים, חלף הזמן מורגש בצורה ברורה מתמיד. ובגיל הזה עליכם להבין: הדבר היחיד שיכול להוביל לאורך השנים הוא לא הדברים של העולם המתכל, אלא חוויה, זיכרונות ורשמים שאדם הועשר לאורך כל מסע חייו.

דאגות מיותרות

כשאדם דואג להכל, חלק הארי מהאנרגיה שלו לא משיג את מטרותיו, אלא את החרדה שלו. זה מוביל לאובדן מיותר של משאבים פנימיים, שחיקה רגשית.

עד גיל 30 יש ללמוד את האומנות הקשה של שמירה על איזון פנימי בכל מצב חיים

אם תאפשרו לעצמכם יוקרה כזו בגיל 30, הדבר יוביל לעובדה שתצטרכו לעמוד במלאת 40 שנה להפסקה מעט מרושלת. אחרי הכל, אם כל יום האנרגיה עוברת לדאגות מיותרות, היכן ניתן לקבל כוח לחיים ויצירתיות?

קשה לומר איזו מהטעויות הרשומות היא הקטלנית ביותר. אולי, כדי להגן על עצמך מפני השלכות לא נעימות, עליך להימנע מכל הטעויות הללו כיום. ואז ניתן לפגוש את יום השנה הארבעים עם ראש מורם בגאווה וללא חרטות על "שנים שחיו ללא מטרה".