אמנים - כולל קריקטוריסטים - מילאו תמיד תפקיד חשוב בחיי החברה והתרבות. בעזרת מסרים מאוירים הם מדברים על דברים שקשה למילים אותם.
עבודה האמן הקולומביאני סאקו אסקו באופן בלתי נמנע מניע את כל הצופים לחשוב. האיורים שלו מתארים מצבי חיים שונים - מורכבים וסותרים. במבט ראשון הדימויים של Asko נראים כמו קריקטורות רגילות - במציאות הם ניחנים יותר מאשר משמעות עמוקה.

לדוגמה, תמונה זו מתארת ​​מצב שכיח: טיפה נדמה כי אדם הוא קטסטרופה, ושולל ממנו שינה ושלווה.

זה מה שנקרא "עשה פיל מזבוב"

מה עם זמן הריצה? נושא זה גם לא הותיר את הקולומביאני אדיש. רבים כיום מתלוננים כי אין להם זמן לעשות דבר ביום. בעוד המדענים מאשימים את ההתקדמות הטכנולוגית בזירוז הזמן, בכל יום אנו מפספסים יותר ויותר הזדמנויות ומתקרבים בהתמדה לעת זקנה.

לא ניתן להפסיק זמן בלתי נפרד

לא משנה כמה חשוב ופתוס אנשים מתנהגים,הפחדים הפנימיים של כולם זהים. אז האם כדאי לשים את המסכות האלה בלי לשאול את סאקו אסקו?

למרות היומרה לחשיבות, בפנים כולנו חסרי הגנה

במה שאנשים פשוט לא מחפשים שחרור מהבעיות שלהם."והארון פשוט נפתח" - זה המסר העיקרי באיור זה.

איבדתי את עצמי

מצב שכיח נוסף. מוסר ההשכל שלה פשוט: אל תתן את האחרון למי שלא רק שלא מעריך את הצעד הרחב, אלא פשוט לא זקוק לטיפול. במקום כל אחת מהדמויות הללו יכולה להיות אדם מכל מין. תמצית האיור מכאן לא תשתנה.

האם כדאי לטפל במי שלא זקוק לזה?

העולם נראה לאדם לא המקום הכי ידידותי. אבל הסיבה היא בפני עצמו, אומר סאקו אסקו.

במבט אל העולם, אנו למעשה מסתכלים על עצמנו

המראה הזה, בדומה לאופיו המצויר של ממים, גדול לגוף באופן לא פרופורציונאלי. וכן כעס, שאינו פרופורציונאלי לגורמים שגרמו לו ולעיתים כמעט ואינו נתון לשליטה מודעת.

לא קל לחיות עם הכעס שלך

מה לנווט בבחירת מסלול חיים? אנשים מנסים להקשיב לאינטואיציה שלהם - אחרי הכל, לרוב אין מקור אחר שיעזור בבחירה הנכונה.

אולי המצפן יראה את הכיוון?

גיבורת האיור הבא, שציירה סאקו מאחור, לא משנה מי המאהב שלה. עד סוף חייה היא עוברת מאחד לשני.

מטייל לב זכר

והנה הפנייה לידע.

האם הרשרוש החדש של דפי הספרים יגיד לך משהו?

החדשות שאנו רואים בטלוויזיה הן פשוט חלק מפסיפס נפוץדומה לקולומביאני.

איך חדשות מפוברקות

האם אתה חושב שהציורים של סאקו אסקו נכונים? שתפו בתגובות.