שיעול של ילדים הוא תופעה תכופה וממבט ראשון די מזיקה. עם זאת, גם אם סימפטום זה אינו מעיד על מחלה מסוכנת, הוא לבדו יכול להוביל לסיבוכים. לכן, חשוב להורים לדעת כיצד לטפל בשיעול של ילד במהירות וביעילות.

הגורמים העיקריים לשיעול אצל ילד

שיעול אצל ילד מופיע בגלל גירוי של קולטנים הנמצאים ברקמות דרכי הנשימה. המטרה העיקרית של שיעול היא לנקות את האחרונים מריר וגופים זרים המכשילים נשימה תקינה.

בין הגורמים המעוררים סימפטום זה ניתן להבחין בקבוצות הבאות:

  • מכני (בליעת גוף זר, פריקת כיח במחלות דלקתיות);
  • אלרגי (גירוי של הממברנה הרירית עם אלרגן);
  • תרמי (השפעה מעצבנת של טמפרטורות גבוהות או נמוכות);
  • כימיקלים (גירוי של הרירית על ידי אדים של כימיקלים).

לפעמים שיעול אצל ילדים יכול להיות סוג של תגובה ללחץ. במקרה זה, הוא אינו מלווה בהפרשות כיח ותסמינים אחרים ונעלם מעצמו לאחר ביטול הגורם שמוציא את הילד מאיזון פסיכולוגי.

מה מעיד על מחלות

ישנם שני סוגים של שיעול: פרודוקטיבי (רטוב, מלווה בפריקת כיח) ובלתי פרודוקטיבי (יבש). שיעול יבש מופיע לעתים קרובות ממש בתחילת מחלה זיהומית, ואז נרטב, ככל שמתפתחת הפתולוגיה. בנוסף, יש דבר כזה שיעול שיורי יבש, שאינו ביטוי למחלה ונצפה תוך שבוע עד שלושה שבועות לאחר סיום הטיפול.

לרוב, שיעול אצל ילדים מלווה את המחלות הבאות:

  • ARVI;
  • ברונכיטיס;
  • דלקת גרון;
  • tracheitis;
  • דלקת שקדים;
  • אלרגיות.

שיעול paroxysmal ממושך עשוי להוות סימן למחלות אימתניות יותר, כולל דלקת ריאות, שיעול קורה, אסטמה מסימפונות, שחפת ריאתית. לכן, חשוב מאוד בהתפתחות של סימפטום זה אצל ילד להתייעץ עם רופא בזמן.

במצבים מסוימים, שיעול לא פרודוקטיבי ללא חום עשוי להעיד על מחלות קיבה, בהן תכולת האיבר נזרק לוושט ומגרה את הרירית הרירית של הגרון והנושט.

אמצעי אבחון

לא קשה להבחין בשיעול יבש לבין רטוב בפני עצמו. הראשון מתרחש ללא פריקת כיח, יש לו צליל "נובח" ואינו מביא להקלה לאחר התקף. לשני יש צליל מוזר "צפצוף", ובסיום ההתקפה הוא מלווה בשחרור כיח.

לפני תחילת הטיפול בשיעול, יש לקבוע את מקורו. רופא ילדים צריך לעשות זאת. השלב הראשון בבדיקה הוא בחינת הילד, איסוף מידע על אופי השיעול ותכונותיו, האזנה לצפצופים ושמיעה נוספת האופיינית לפתולוגיה בזמן הנשימה. הם עושים זאת בעזרת מכשיר ידוע - סטטוסקופ.

כמו כן, מומחה יבדוק את הגרון, יבדוק אם בלוטות הלימפה המקומיות מוגדלות. בהתאם לנוכחותם או היעדרם של תסמינים אחרים (חום, מחלה וכדומה), רופא הילדים יכול לרשום בנוסף בדיקת דם כללית וניתוח של פריקת כיח, במקרים נדירים, על פי אינדיקציות קפדניות - שיטות מחקר רדיולוגיות.

במידת הצורך, הרופא יכול להפנות את המטופל הקטן לפגישה עם מומחים צרים: רופא עיניים, מומחה למחלות זיהומיות, אלרגיסט ואחרים.

כיצד לטפל בצורות שונות של שיעול אצל ילדים

טיפול עצמי בשיעול אצל ילדים, מבלי לברר את סיבת הסימפטום, מעלה את הסיכון לסיבוכים. חשוב במיוחד להתייעץ עם רופא ילדים אם הילד משתעל בכבדות במשך זמן רב.

תרופות

כדי לרפא שיעול, יש לחסל את הגורם להופעתו.

בהתאם לפתולוגיה שגרמה לסימפטום זה ניתן לקבוע את קבוצות התרופות הבאות:

  • חומרים אנטיבקטריאליים (השעיות וטבליות עם אמוקסיצילין וסוכנים רחבים אחרים);
  • אנטי-ויראלי (סירופים, טבליות, משקעים בעלי השפעות אנטי-ויראליות וחיסוניות);
  • אנטיהיסטמינים (תמיסות וטבליות עם השפעה אנטי-אלרגית).

אנטיהיסטמינים ואנטיביוטיקה לטיפול במחלות המלוות בשיעול משמשים בילדים אך ורק למרשם הרופא. צריכה בלתי סבירה של תרופות אלה יכולה להחמיר משמעותית את מהלך המחלה.

אם השיעול הוא ממקור זיהומי ומלווה בהידרדרות ברווחת הכללית ובחום גבוה, נקבעים משככי כאבים ותרופות נוגדות קירור (תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות) למטופל הקטן. לרוב במקרה זה, משתמשים בכוסות גבול וסירופים עם אקמול ואיבופרופן.

בחירת התרופות לטיפול בשיעול נקבעת לפי סוגן.

אם שיעול שאינו פרודוקטיבי לא נרטב במשך זמן רב, משתמשים בתרופות נגד רעש:

  • butamirate ("סינקוד", "אומניטוס");
  • גלאוקין ("ברונכוליטין");
  • פרנוקסודיאזין (בזהירות).

תרופות אלו פועלות במרכז השיעול או חוסמות את קולטני הרירית בדרכי הנשימה.

כמו כן, כאשר ניתן שיעול ללא כיח, ניתן להקנות תרופות המבוססות על צמחי מרפא ("Herbion with plantain", תכשירים צמחיים) ומוצרים משולבים המכילים לא רק אנטי-סטרואידים, אלא גם מרכיבים שרירים או אנטי-דלקתיים ("Stoptussin", "Erespal").

לטיפול בשיעולים רטובים משתמשים בתכשירים המכילים expectorants או mucolytics:

  • אמברוקסול (Lazolvan, Ambrobene);
  • אצטיל ציסטאין ("ACC", "Fluimucil")
  • ברומהקסין;
  • תכשירים מרקיבים שמקורם בצמח (סירופ שורש ליקוריץ, מוקלין, "עשבוני עם נרדוז", תכשירים צמחיים שרירים).

Ambroxol משמש לרוב לשאיפה באמצעות מכשיר מיוחד - nebulizer. לשם כך ניתן לרכוש תרופה בצורה של תמיסה מימית מיוחדת בבית מרקחת.

במקרים מסוימים נרשמים expectorants משולבים המכילים חומרים בעלי מנגנוני פעולה שונים (Ascoril, Codelac Broncho, ואחרים).

במידת הצורך, לכל סוגי השיעול ניתן להקנות חיטוי מקומי בצורת תמיסות, תרסיסים לטיפול בגרון או בכמויות.

תרופות עממיות

טיפול בשיעול בילדים עם תרופות עממיות נותן לרוב תוצאות חיוביות. עם זאת, לא כדאי להשתמש בהם כטיפול עצמאי, במיוחד עם שיעול ממושך.

לאחר התייעצות עם רופא ילדים תוכלו להחיל את המתכונים הבאים:

  1. צנון שחור ודבש. שורש עם חתיכת עיסת קטנה מנותק מיבול השורש, הגרעין מוסר. התוצאה צריכה להיות סוג של "סיר" עם מכסה. בפנים, שפכו דבש והתעקשו למשך יום שלם. בשלב הבא, קח את התרופה 5 מ"ל שלוש פעמים ביום. בעזרת כלי זה תוכלו לטפל בשיעול יבש אצל ילד.
  2. דבש דוחס. שכבה דקה של דבש מוחלת על חזהו וגבו של התינוק (הימנעות מעמוד השדרה), מכוסה בסרט נצמד, ולובשת חולצת פלנל. עדיף להשאיר קומפרס כזה לילה. הכלי משמש לרוב לשיעול עם כיח.
  3. תה לינדן. קומץ קטן של פרחי לינדה מיובשים מוזגים לכוס מים חמים ומניחים למשך 15 דקות. תה שותה ללא קשר למזון, שליש כוס שלוש פעמים ביום.
  4. אורן וכליות אורן. 30 גרם של כליות מוזגים לתוך 0.5 ליטר חלב חם ונשומרים למשך 60 דקות. יתר על כן, התרופה נלקחת דרך הפה ב -50 מ"ל 5-6 פעמים ביום. התרופה משמשת לכל סוגי השיעול.
  5. חלב ומים מינרלים. חלב חם משולב במים מינרלים שאינם מוגזים בנפחים שווים. שתו חצי כוס 3 פעמים ביום. התרופה טובה במיוחד לשיעולים רטובים, מכיוון שהיא מסייעת לשחרור הסמפונות מהיוט.

בנוסף, הרפואה המסורתית ממליצה על אמצעים כגון שומן גירית, מיץ כרוב לבן ומרתחים של צמחי מרפא שונים (קמצן, טימין, אניס וכו ') לטיפול בשיעול לתינוקות.

סיבוכים אפשריים

שיעול ממושך מכל סוג שהוא יכול לגרום לתופעות הלא נעימות הבאות:

  • הקאות
  • מתעלף
  • נדודי שינה
  • תנועות מעיים ולא מתן שתן;
  • דימומים בשלדמת העין;
  • במקרים חמורים, pneumothorax (הצטברות של גז בחלל pleural).

שיעול ממקור זיהומי ללא התערבות רפואית יכול להפוך לכרוני, לגרום לפתולוגיות רציניות (דלקת ריאות וכו '), לתת סיבוכים בלב ובמקרים חמורים מאוד להביא להתפתחות של אי ספיקת נשימה.

אמצעי מניעה

אחד האמצעים העיקריים למניעת שיעול יכול להיחשב כמניעת דלקות נגיפיות חריפות בדרכי הנשימה וזיהומים חיידקיים בדרכי הנשימה.

לשם כך, צפו בהמלצות הבאות:

  • הימנע מצינון יתר;
  • אל תבקר במקומות הומי אדם במהלך מגיפת ה- SARS וההצטננות;
  • מדי פעם לקחת ויטמינים;
  • לספק פעילות גופנית נאותה;
  • להיות באוויר הצח מדי יום;
  • לספק תזונה טובה.

כמניעה של שיעול נובח יבש בילדים אלרגיים, מומלץ לאוורר את חדר הילד מדי יום ולבצע ניקוי רטוב, להגביל או לשלול אינטראקציה עם חיות מחמד. במהלך תקופת הפריחה של צמחי אלרגן יש לתת לילד אנטיהיסטמינים שנקבעו על ידי רופא.